חדשות בשורה
Home » משפט כללי » עוולת גרם הפרת חוזה בדיני נזיקין

עוולת גרם הפרת חוזה בדיני נזיקין

בשונה מעוולת הסגת גבול במקרקעין הדנה בזכות קניינית, עוולת גרם הפרת חוזה דנה בזכות חוזית. עוולת גרם הפרת חוזה, מוגדרת בסעיף 62(א) לפקודת הנזיקין:

"מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק-ממון."

עוולת גרם הפרת חוזה מורכבת מ-5 יסודות:

  1. חוזה – הדרישה ביסוד זה היא לחוזה בעל תוקף.
  2. הפרה – כדי שתיווצר העוולה, על צד שלישי, לגרום להפרת חוזה של אחד הצדדים לחוזה. לדוגמה: בין משה לראובן קיים חוזה תקף ושמעון גורם לראובן להפר את החוזה שלו עם משה. בכדי שתהיה הפרה, דרושה הפרה ברורה של ראובן כלפי החוזה שלו עם משה ולא רק סיום התקשרות.
  3. גרימת הפרה על ידי צד ג' – ההפרה צריכה לבוא בעקבות התערבות של צד ג', דהיינו גורם שאינו צד לחוזה המקורי.
  4. ביודעין – צד ג' צריך להיות מודע ל-3 היסודות הראשונים לעיל.
  5. ללא צידוק מספיק – הדרישה שאין הצדק מספיק להתערבותו של צד ג'. כיום ישנה התייחסות מעטה ליסוד זה בפסיקה.

 סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין מגדיר 2 חריגים לעוולת גרם הפרת חוזה:

(ב) לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת-חוזה.

  1. יחסי נישואין – לפי הסעיף, א מעוול שידל אדם נשוי להפר את חוזה הנישואין שלו, לא מדובר בעוולת גרם הפרת חוזה.
  2. שביתה והשבתה – עוולת גרם הפרת חוזה לא תחול כאשר ארגון עובדים משבית את עבודת חבריו, למרות שלכאורה העובדים קשורים בחוזה עם המעביד.

העוולה גרם הפרת חוזה תחול אך ורק במצבים של הפרת חוזה כפי שצוין לעיל. הפרה כזאת יכולה להוביל לחבות נזיקית של גורם ההפרה כלפי הניזוק. בסיפא של סעיף 62(א), ניתן להבין כי הנזק אינו מהווה יסוד הכרחי להוכיח את התגבשות העוולה. נקבע שלא ניתן לקבל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו, אם לא נגרמו נזקי ממון (הגדרה לפי סעיף 2 לפקודת הנזיקין), אך מנגד ניתן להוציא צווים כלפי המעוול.

לא ניתן להגיב כרגע.

חזרה למעלה