חדשות בשורה
Home » משפט כללי » עורך דין לעונשין
עורך דין לעונשין
עורך דין לדיני עונשין

עורך דין לעונשין

דיני העונשין מורכבים מחוק העונשין, התשל"ז 1977 וחוק זה הוא לב ליבו של המשפט הפלילי. חוק העונשין מכיל יותר מ-500 סעיפי חוק, בתחילתו הוא מפרט את עקרונותיו של המשפט הפלילי ולאחר מכן, הוא מונה מספר רב של עבירות פליליות והעונשים עליהן. חשוב לדעת שבנוסף לעבירות שמנויות בחוק העונשין, ישנם נושאים שונים שבגינם נקבעו עבירות ועונשים בחוקים אחרים מחוק העונשין.

היסטורית דיני העונשין

ההיסטוריה של חוק העונשין והמשפט הפלילי בארץ ישראל, מתחילה עם הקודקס הפלילי העות'מאני, שהושפע רבות מהחוק המוסלמי. עם המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ביטלו הבריטים את הקודקס העות'מאני והכניסו לתוקף את החוק הפלילי הבריטי, המבוסס על המשפט הפלילי האנגלי. עם הקמתה של מדינת ישראל ובמהלך שנות קיומה, חלו שינויים רבים בחלק של פקודות החוק הפלילי. בוטלו עונשים מסוימים ונוספו עונשים חדשים. בשנת 1977, הוחלט על ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שהנה הרשות המחוקקת, לשנו את חוק העונשין על כל חלקיו. התוצר של וועדה זו היה חוק העונשין, התשל"ז-1977, שהוא נוסח חדש ומשולב עם החקיקה שקדמה לחוק. חוק העונשין הוא חוק  דינאמי ומשתנה לעיתים קרובות. בקביעת ניסוחו של חוק העונשין, השתתפו גם מומחים מהאקדמיה.

בדיני העונשין יש עקרונות רבים שבאים לידי ביטוי לכל אורך חוק העונשין. חוק העונשין מתחיל עם סעיף חוק שאומר שאין ענישה אלא לפי חוק, כלומר כדי שמעשה ייחשב כעבירה, עליו להיות קבוע בחוק. זה נקרא עקרון החוקיות. סעיף 3 לחוק העונשין, קובע את עקרון אי הענישה למפרע. לפי סעיף זה, אין להאשים אדם בעבירה, אם אותה מעשה נעשה לפני חיקוקו, בנוסף קובע הסעיף כי אם חיקוק קובע עונש חמור יותר מזה שנקבע בשעת ביצוע העבירה, העונש החמור יותר לא יכול על מצבע העבירה.

היסוד העובדתי

אחד העקרונות החשובים ביותר בדיני העונשין הוא היסוד העובדתי (Actus Reus). היסוד הזה קובע ש"אין עבירה ללא מעשה". בדיני העונשין אין מענישים על פי כוונה בלבד או מחשבות שבלב. היסוד העובדתי מורכב משלושה רכיבים: הרכיב ההתנהגותי אשר מבטא את התנהגותו של העבריין במעשה או במחדל. (מעשה – פעולה אקטיבית ;  מחדל – הימנעות מעשייה שלפי דין או חוזה היא בגדר חובה). הרכיב הנסיבתי הוא הרכיב אשר מבטא את הנסיבות שלא קשורות למעשה או לתוצאה, אך הן אלה שהופכות את המעשה לעברייני. הרכיב התוצאתי הוא שמבטא את התוצאה שנגרמה על ידי ההתנהגות העבריינית.

היסוד הנפשי

עקרון נוסף וחשוב בדיני העונשין הוא היסוד הנפשי (Mens Rea). היסוד הנפשי כולל את היחס המנטלי של הפועל כלפי המעשה שלו וכלפי תוצאותיו, כלומר היחס המנטלי יש לפועל כפלי הרכיבים השונים ביסוד העובדתי. מה הופך מעשה מסוים להתנהגות אסורה הוא היסוד הנפשי. ישנן 3 דרישות ליסוד הנפשי:

  1. מחשבה פלילית – יסוד סובייקטיבי, הכוונה ליחס המנטלי של הפועל כלפי היסוד העובדתי (מתחלק ל-3: כוונה, פזיזות ומודעות).
  2. רשלנות – יסוד אובייקטיבי, הכוונה היא שלפועל עצמו לא היה יחס מנטלי בשעת המעשה, כלפי אחד ממרכיבי היסוד העובדתי.
  3. אחריות מוחלטת – אין יסוד נפשי, הכוונה שינו היעדר מוחלט של היסוד הנפשי כלפי רכיבי היסוד העובדתי.

בנוסף לכל האמור מעלה, ישנם עקרונות רבים נוספים הקשורים לדיני העונשין. העקרונות האלה חשובים ומחברים בין עקרונות אחרים לבין עצמם. עוד ניתן למצוא החוק העונשין הגדרות רבות כמו שותפים לעבירה, הגנות מפני עבירות פליליות, עבירות ניסיון ועוד.

לא ניתן להגיב כרגע.

חזרה למעלה